החיסרון שבהיגיון

ד"ר יהודה פיגורה

למה אין החלטה מושלמת? מדוע ההיגיון לוקה בחסר? מי נאלץ להחליט בתנאי אי-ודאות קשים? ומהן השיטות שיסייעו לנו לקבל החלטה מיטבית? בוחנים את מודל קבלת ההחלטות הרציונאלי

קבלת החלטות מהווה את ליבת הפעולה המנהלית. החוקר זוכה פרס נובל, הרברט סיימון (1960), מבחין בין החלטות מתוכנתות (programmed decisions) - בעיות החלטה חוזרות ונשנות ושגרתיות, שקיימת שיטה פשוטה וישירה להתמודד איתן, לבין החלטות לא מתוכנתות (non programmed decisions) - בעיות החלטה חדשות, לא-מובנות וחשובות, שלא קיימת שיטה פשוטה וישירה להתמודד איתן.

לחפש את הפתרון המציאותי

 בספרו "נפילים או נפלים", ממיין פוקס (2008) את תהליך קבלת ההחלטות לשלושה סוגים:

א. החלטות בתנאי ודאות - הן הפשוטות ביותר. במצב זה נבנה מודל כמותי, אשר לפיו מחשבים את האסטרטגיה הטובה ביותר.

ב. החלטות בתנאי אי ודאות - כשאין אפילו מושג מינימלי על ההסתברויות של מצבי הטבע העומדים להתממש, ובהכרח אין כלים תכליתיים להתמודד.

ג. החלטות בתנאי סיכון - יש מושג כלשהו על הסתברות מצבי טבע העומדים להתממש. המעריך אומד את הסיכוי שתתממש תוצאה זו או אחרת.

קיימים מודלים רבים ומגוונים לתהליכי קבלת החלטות, ביניהם: ניתוח מערכות; קארנגי; הִתווספות; סל האשפה; תורת המשחקים ועוד.

תפקידו של המודל הוא לפשט מציאות מורכבת מאוד (דרי, 1996: 166). במציאות יש מאות מצבי טבע (נסיבות) ותתי מצבים, ומאות קווי פעולה (החלטות). להערכת פוקס ההלימה בין המציאות לבין המודל בעייתית מאוד. דרי (1996), לעומתו, טוען להבחנה בין מודלים אמפיריים (התנהגותיים) - תהליך הקיים בפועל, לבין מודלים נורמטיביים - תהליך רצוי.

החלטה טובה היא החלטה שהוכיחה את עצמה במבחן התוצאה. התורות של קבלת ההחלטות פותחו במקור לתחום הכלכלה, בפרט לפריטים כמותנים, והשלכתן לנושאים אחרים היא בעייתית. תהליכי קבלת ההחלטות השכיחים ביותר מתבססים על כלים, שיטות, מודלים וחשיבה רציונאלית. המאמר בוחן את תהליך קבלת ההחלטות הרציונאלי; האם הוא מיטבי? האם הוא תכליתי?

להערכתי, מודל קבלת ההחלטות הרציונאלי הוא נורמטיבי ורצוי, אולם תכליתו לוקה בחסר. לעת-עתה אין תחליף ראוי והולם, אולם צריכים, וחייבים להיות ערניים למגבלותיו.

מומלץ לאמץ את גישת ה"סאטיספייסר" (Satisficer) - ותר על הפתרון המושלם, חפש את הפתרון המציאותי. רצוי שמודל תהליך קבלת ההחלטות יותאם לסיטואציה וגם לאישיות של מקבל ההחלטות, מתוך מטרה להמשיך לשפר ולקדם את היכולות של תהליכי קבלת ההחלטות.

<< לעמוד הבא