רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים

* לא כדאי להכריז מלחמה על מצביא מנוסה ורעב, גם אם הוא נמוך
* שם המשפחה לא קובע. עובדה: מולטקה "הצעיר" הוא לא מולטקה "הזקן"
* גם במלחמה כדאי לאכול כמו שצריך. תלמדו מפאפא ז´ופר
* לפעמים עצב טובה מאם הבית יכולה להכריע מלחמה
* מי שבורח מהקרב, לפעמים הקרב רודף אחריו. אפילו עד פריז
* ומלחמה זה לא פיקניק, תשאלו את הצופים הנמלטים מ"בול ראן" (הם מופיעים באיור בתחתית הדף)

רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים הוא מסע מרתק בין החלטות של מנהיגים ושל מצביאים, בין מנצחים ובין מפסידים, בין גאונים ובין כסילים. מאירופה ומאמריקה של המאה ה-19 ומלחמות העולם של המאה ה-20, ועד לישראל של המאה ה-21. שמונה אירועים מכוננים שבהם התקבלו הכרעות היסטוריות מוצלחות ואיומות, כאלה שהובילו לתהילה וכאלה שהסתיימו במפלה.

פרופ´ מיכאל הרסגור, המוכר לכל חובב היסטוריה ישראלי, וד"ר אהוד פוקס, מומחה לתורת קבלת החלטות, בוחנים באזמל חד איך הכו הצרפתים של נפוליאוון הראשון את הפרוסים העלובים, מה גמרה הפרוסטטה של נפוליאון השלישי, כיצד השפיעו תסביכי הקיסר וילהלם השני על מלחמת העולם הראשונה, ואיך ניצחה פינלנד הקטנה את ברית המועצות הגדולה - מסטאלין ועד לינקולן, מ"הנס על המארן" ועד "יום הדין של צרפת". כל אלה וגם פרק אחד על ההחלטות המוצלחות והגרועות של מנהיגי מדינת ישראל בעשור האחרון.

הנה הם לפניכם, גיבורי ההיסטוריה בלי כפפות.

לרכישת הספר דרך אתר ההוצאה - לחץ כאן.

אם נחזור לסטאלין, בזמנו הייתה אפרוריותו למול טרוצקי, הדמות המעניינת יותר מבין שניהם, דווקא בגדר יתרון. הוא לא נראה מסוכן להנהגה הקומוניסטית גם מוצאו הגרוזיני רק הרדים את החששות מפניו. חשבו שהוא יהיה אסיר תודה. לנין אמנם איבחן כעבור זמן את אופיו המסוכן, אך התקפי השבץ שקיבל מנעו ממנו לפעול נגדו באופן אמיתי. אשתו של לנין, קרופסקאיה, שנאה את סטאלין, אבל גם לה זה לא עזר. התקף השבץ האחרון של לנין ב 1924 הביא לעלייתו של סטאלין לשלטון. אף שהאלמנה ידעה שבצוואתו תבע את הדחתו של סטאלין.

היות שמתחרהו של הגרוזיני היה יהודי (טרוצקי), היו המנהיגים הסובייטים צריכים לבחור בין דבר לכולרה, והעדיפו לבסוף את סטאלין החברי והצנוע יותר לכאורה. בשנים הראשונות הוא אכן הקפיד להיות זהיר מאוד – עד שהשתלט על חבורת ההנהגה הבולשביקית. זינובייב וקמינייב היהודים עזרו לו לצלוח את הצוואה המפלילה של לנין גם מול אלמנתו קרופסקאיה. בדיחה רוסית, שלא הייתה רחוקה מהמציאות אז, אמרה שסטאלין איים עליה שאם לא תפסיק להשמיץ אותו, ימנה במקומה מישהי אחרת לאלמנתו של לנין. שני אלה, אגב, זינובייב וקמינייב, סולקו אחר כך על ידי סטאלין ללא היסוס. כשטענו כלפיו שהוא כפוי טובה, ענה שהכרת טובה היא תסביך של כלבי מחמד, והוציא אותם להורג. (מתוך הספר עמ' 200-201)